פאדוגיה אגרסטיס נמצאת בכל פינה באינטרנט העוסקת בבריאות הגבר, בדרך כלל נמכרת יחד עם טונגקט עלי כמעלה טסטוסטרון טבעי. היא זכתה לזינוק עצום בפופולריות לאחר שהוזכרה בפודקאסטים גדולים, ומותגי תוספים קפצו על העגלה במהירות. אבל אם נסיר את השיווק, נמצא משהו לא נוח: כמעט אין מחקר בבני אדם, והמחקרים בבעלי חיים הקיימים כוללים דגלי אזהרה בטיחותיים אמיתיים. זהו מקרה שבו התשובה הכנה היא “היזהר”, והנה למה.
זהו מידע חינוכי, לא עצה רפואית. פאדוגיה אגרסטיס לא נחקרה היטב מבחינת בטיחות בבני אדם. שוחח עם רופא לפני שאתה שוקל להשתמש בה, במיוחד אם אתה מנסה להרות, נוטל תרופות, או סובל ממצב בריאותי.
תשובה מהירה: פאדוגיה אגרסטיס היא שיח המשמש באופן מסורתי בחלקים מאפריקה כאפרודיזיאק. המוניטין שלה כמעלה טסטוסטרון נובע כמעט כולו ממחקרים בעכברים — למעשה אין ניסויים קליניים שפורסמו בבני אדם המוכיחים שהיא עובדת או שהיא בטוחה במינונים שאנשים נוטלים. אחד מאותם מחקרי עכברים מצא סימנים לרעילות אשכים במינונים גבוהים יותר. בהיעדר נתונים בבני אדם ושאלות בטיחות אמיתיות, פאדוגיה היא התוסף המונע ביותר על ידי הייפ והפחות מוכח בתחום הטסטוסטרון. אפשרויות מוכחות יותר מכוסות במאמר איך להעלות טסטוסטרון באופן טבעי.
לרדת במשקל
לעלות מסת שריר
לאכול בריא
לחקור מטבחים חדשיםמהי פאדוגיה אגרסטיס
פאדוגיה אגרסטיס היא שיח פורח שמקורו במערב אפריקה, שם הגבעול שימש באופן מסורתי כאפרודיזיאק ותרופת עממית. הוא מכיל תרכובות הכוללות אלקלואידים וסאפונינים, כשהאחרונים נחשבים לעיתים קרובות כגורמים להשפעותיו המשוערות.
בעולם התוספים הוא נמכר כאבקה או כמוסה, לעיתים קרובות בשילוב עם טונגקט עלי במוצרי “סטאק טסטוסטרון”. הטיעון הוא שהוא מעלה את הורמון הלוטאיניזציה (LH), אשר בתורו מאותת לאשכים לייצר יותר טסטוסטרון. זהו מנגנון שנשמע סביר — הבעיה היא עד כמה מעט ממנו נבדק בפועל בבני אדם.
הראיות: כמעט כולן מעכברים
הנה לב העניין. ההתלהבות מפאדוגיה נובעת ממחקרים בבעלי חיים, לא מניסויים בבני אדם.
במחקר משנת 2005, עכברים זכרים שקיבלו תמצית מימית של גבעול פאדוגיה אגרסטיס הראו התנהגות מינית מוגברת ועלייה תלוית מינון ברמת הטסטוסטרון בסרום.1 ממצא יחיד זה — הטסטוסטרון עלה בעכברים — הוא למעשה הבסיס המדעי כולו למוניטין של פאדוגיה כמעלה טסטוסטרון.
מה שחסר הוא כל מה שבאמת היה חשוב לאדם שמחליט אם ליטול אותה:
- אין ניסויים קליניים שפורסמו בבני אדם המבססים שהיא מעלה טסטוסטרון באנשים.
- אין נתונים בבני אדם לגבי המינון הנכון, כמה זמן בטוח להשתמש בה, או מי לא צריך ליטול אותה.
- אין מחקרי בטיחות ארוכי טווח בבני אדם כלל.
עכברים אינם בני אדם קטנים. תרכובות רבות שעושות משהו במחקר מכרסמים מתגלות כלא עושות דבר — או משהו מזיק — בבני אדם. בניית הרגל תוספים על בסיס מחקר אחד בבעלי חיים היא בדיוק סוג הקפיצה שקריאת ראיות אחראית מזהירה מפניה.
החשש הבטיחותי שמתעלמים ממנו
זהו החלק שסרטוני ההייפ כמעט ולא מזכירים. אותה שורת מחקר בעכברים שמצאה עלייה בטסטוסטרון מצאה גם חיסרון.
במחקר המשך, עכברים שקיבלו תמצית פאדוגיה אגרסטיס במשך 28 ימים הראו שינויים במספר סמנים של תפקוד האשכים — שינויים שהחוקרים תיארו כהשפעות שליליות על האשכים. יש לציין שהחיות התאוששו טוב יותר במינון הנמוך ביותר (הסוג המשמש באופן מסורתי) מאשר במינונים גבוהים יותר, מה שמרמז שהנזק תלוי מינון.2 במילים אחרות, האיבר שאמור לתמוך בו הפאדוגיה הראה סימני נזק בצריכה גבוהה יותר בבעלי חיים.
חבר את שני הממצאים יחד והתמונה מפוכחת: הראיות לכך שפאדוגיה מעלה טסטוסטרון והראיות לכך שהיא עלולה לפגוע באשכים מגיעות מאותו מודל בעלי חיים. אין לנו מושג היכן עובר הגבול בבני אדם, מכיוון שהמחקרים בבני אדם פשוט לא בוצעו. עבור תוסף שאנשים לעיתים קרובות נוטלים במינונים גבוהים במרדף אחר השפעות הורמונליות גדולות יותר, זהו חשש אמיתי, לא תיאורטי.
למה זה התפוצץ בכל זאת
אם הראיות כה דלות, מדוע פאדוגיה כה פופולרית? כמה סיבות:
- חשיפה בפודקאסטים ועל ידי משפיענים. אזכור מקול בעל פרופיל גבוה יכול להפוך עשב עלום שם לרב מכר בן לילה, ללא קשר לנתונים הבסיסיים.
- הקסם ה"טבעי והאקזוטי". שיח אפריקאי לא מוכר עם היסטוריה של אפרודיזיאק יוצר שיווק משכנע.
- שילוב. בשילוב עם טונגקט עלי (שכן יש לו נתונים בבני אדם), פאדוגיה שואלת אמינות מהשותף הנחקר יותר שלה.
אף אחת מהסיבות הללו אינה סיבה מדעית. אלו סיבות שיווקיות, וכדאי להיות כנה עם עצמך לגבי איזו מהן באמת משכנעת אותך.
כדאי גם לדעת שמכיוון שפאדוגיה היא תוסף שאינו מוסדר בקפדנות, המוצרים על המדפים משתנים באופן פראי. אין תמצית סטנדרטית, אין מינון מוסכם, ומעט פיקוח על מה שבאמת נמצא בקפסולה — כך שגם אם מחקר עתידי ימצא גרסה בטוחה ויעילה, לא תהיה לך דרך אמינה לדעת אם הבקבוק שבידך תואם אותה. אי ודאות זו מצטרפת לנתוני הבטיחות החסרים.
אם אתה עדיין שוקל את זה
מדריך זה אינו כאן כדי להטיף, אבל אם אתה מתכוון לנסות פאדוגיה למרות הפערים, לפחות צמצם את הסיכון:
- שמור על מינונים נמוכים ומחזורים קצרים. הנזק בבעלי חיים היה תלוי מינון, ו"יותר" הוא בדיוק האינסטינקט הלא נכון כאן.
- הימנע ממנה לחלוטין אם אתה מנסה להרות — ממצאי האשכים הופכים זאת ל"לא" ברור.
- דלג עליה אם יש לך בעיה בכבד או בעיה הורמונלית כלשהי, ואל תשולב אותה עם דברים לא ידועים אחרים.
- שוחח עם רופא תחילה, והפסק מיד אם משהו מרגיש לא בסדר.
בכנות, יחס הסיכון-לראיות גרוע. אם המטרה שלך היא יותר טסטוסטרון, הזמן והכסף שלך מושקעים הרבה יותר טוב במנופים מוכחים — שינה, אימונים, ירידה במשקל, תיקון חוסרים — ובתוספים עם ניסויים אמיתיים בבני אדם, כמו טונגקט עלי, שילג’יט, או בורון.
קריאה מומלצת: טונגקט עלי מול פדוגיה אגרסטיס: מה עדיף?
השורה התחתונה
פאדוגיה אגרסטיס היא הדוגמה הברורה ביותר בעולם הטסטוסטרון להייפ שרץ קילומטרים לפני הראיות. כל המוניטין שלה מבוסס על מחקרים בעכברים, למעשה אין ניסויים בבני אדם המראים שהיא עובדת או בטוחה, ואותו מחקר בבעלי חיים שמצא עלייה בטסטוסטרון מצא גם סימני נזק לאשכים במינונים גבוהים יותר. השילוב הזה — אין נתוני בטיחות בבני אדם בתוספת דגל אדום אמיתי בבעלי חיים — צריך לגרום לכל אחד לעצור ולחשוב.
אם אתה רוצה להעלות את הטסטוסטרון שלך, התחל עם היסודות באיך להעלות טסטוסטרון באופן טבעי ובחר תוספים שנבדקו בפועל בבני אדם. פאדוגיה אינה אחת מהם עדיין. עד שיהיה קיים מחקר אנושי הולם, הצעד החכם הוא לתת לטרנד הזה לחלוף על פניך.
Yakubu MT, Akanji MA, Oladiji AT. Aphrodisiac potentials of the aqueous extract of Fadogia agrestis (Schweinf. Ex Hiern) stem in male albino rats. Asian J Androl. 2005;7(4):399-404. PubMed ↩︎
Yakubu MT, Akanji MA, Oladiji AT. Effects of oral administration of aqueous extract of Fadogia agrestis (Schweinf. Ex Hiern) stem on some testicular function indices of male rats. J Ethnopharmacol. 2007;115(2):288-292. PubMed +++ ↩︎
